פסק-דין בתיק ת"א 37723-03-11

1.         התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי תיווך במקרקעין, ובתביעה זו היא עותרת לחייב את הנתבעים בתשלום דמי תיווך המגיעים לה לטענתה, בגין עסקת מכר דירה כפי שיפורט להלן.

2.         הנתבעים, בני זוג לשעבר, היו הבעלים של דירה ברחוב סמטת הדגן 2 ברמת ישי, הבנוי על חלקה 12 בגוש 11182 (להלן "הדירה").

3.         במסגרת הליך גירושין שהתנהל ביניהם בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, הוחלט על מכירת הדירה, ושתי באות כח הצדדים בהליך הנ"ל, עוה"ד גב' חנה פולמן אשר ייצגה את הנתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת"), ועוה"ד גב' שרין סולן אשר ייצגה את הנתבע מס' 2 (להלן "הנתבע"), מונו בצוותא ככונסות נכסים לצורך מכירת הדירה.

4.         מהעדויות התברר כי עו"ד פולמן היא זו שנטלה חלק פעיל בקידום הליך המכירה, כאשר כל הפעולות שנעשו על ידה, בוצעו בידיעתה של עו"ד סולן (ראה עדותה של עו"ד פולמן בעמ' 5 ש' 6-4, ש' 14-13, עמ' 6 ש' 32-28).

במסגרת פעילותה הנ"ל, פרסמה עו"ד פולמן מודעה למכירת הדירה, ומתווך מטעם התובעת בשם נמרוד אלעד (להלן "מר אלעד") פנה אליה והציע את שירותי התובעת בביצוע פעולות תיווך לדירה. לאחר משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, סוכם כי התובעת תעניק שירותי תיווך, תמורת קבלת דמי תיווך בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ ממחיר המכירה. בעקבות הסיכום הנ"ל, העביר מר אלעד לידי עו"ד פולמן "טופס קליטת נכס מכירה/השכרה" על שם הנתבעת, שכלל התחייבות לתשלום דמי תיווך בשיעור של 1.5% (ת/1). עו"ד פולמן אישרה את ההתקשרות, אם כי לא חתמה על הטופס הנ"ל (הטופס הנ"ל יכונה להלן "טופס הקליטה").

5.         התובעת החלה בהבאת רוכשים לדירה. בין יתר הרוכשים הפוטנציאליים, היו בני הזוג עדה ורימונד גולדיץ, שאף הם התחייבו לשלם לתובעת דמי תיווך (להלן "הרוכשים"). התובעת הפגישה בין הרוכשים לנתבעים, הציגה בפניהם את הדירה, וליוותה אותם בניהול משא ומתן עד שהבשיל לכדי חתימה על הסכם מכר, תמורת סך של 1,700,000 ש"ח.

6.         הרוכשים שילמו לתובעת את דמי התיווך, אולם הנתבעים מיאנו לעשות כן, ומכאן הגשת התביעה שבה עתרה התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה את דמי התיווך המגיעים לה לטענתה, בסך של 31,264 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

7.         הנתבעים התגוננו מפני התביעה בשתי טענות עיקריות:

א. טופס הקליטה שעליו משתיתה התובעת את תביעתה (ת/1), אין לו תוקף מחייב כלפיהם,

    שכן הוא אינו נושא את חתימותיהם. 

            ב. התובעת לא היתה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם המכירה. 

8.         במהלך המשפט, הגיעו התובעת והנתבעת להסכם פשרה שלפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 9,000 ש"ח לסילוק התביעה נגדה. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין.

9.         הנתבע עמד על המשך ניהול התביעה, ומשכך נשמעו עדויותיהם של עו"ד פולמן, ושני מתווכים מורשים מטעם התובעת אשר ליוו את ביצוע העסקה שהם מר ניסים גליקו ומר אלעד, וגב' עדה גולדיץ' רוכשת הדירה.

            מטעם הנתבע העיד הנתבע בלבד.

10.        דיון

            לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע להתקבל.

11.        מהעדויות שנשמעו שוכנעתי כי התובעת היתה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מכר מחייב כדרישת סעיף 14(א)(3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן "החוק"), שכן הוכח כי התובעת היא זו שהפגישה בין הרוכשים לבין הנתבעים, הציגה בפניהם את הדירה וליוותה אותם בניהול משא ומתן, בין היתר, על ידי העברת מספר הצעות רכישה לידי עו"ד פולמן, שהבשילו לכדי הסכם מכר שנחתם בין הצדדים (לעניין המבחנים לקביעת "הגורם היעיל" ראה ע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ ואח' נ' אסתר ביר כמנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מח(3), 116). אמנם, הנתבע ניסה להמעיט ממידת מעורבותה של התובעת בהתגבשות העסקה, אולם ניסיון זה לא צלח לאור עדויותיהם העקביות והקוהרנטיות של עדי התביעה אשר לא נסתרו, וככל הנראה, זוהי הסיבה שבעטיה, הטיעון בדבר אי היות התובעת הגורם היעיל בביצוע העסקה, זכה להתייחסות שולית בסיכומי הנתבע.

12.        כובד המשקל בסיכומי הנתבע הופנה לתוקפו של טופס הקליטה שסומן ת/1. לטענת הנתבע, טופס זה אינו מקיים אחרי דרישת סעיף 9(א) לחוק, שכן הוא אינו נושא את שמו ואינו חתום על ידו. עוד הוסיף וטען כי דרישת הכתב שבסעיף 9 הנ"ל הינה דרישה קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה. יוזכר כי טופס הקליטה נושא את שמה של הנתבעת בלבד, ואינו חתום על ידי הנתבעת ו/או הנתבע ו/או כונסת הנכסים עו"ד פולמן.

13.        לאחר שבחנתי את טענותיו הנ"ל של הנתבע על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי דינן להידחות.